בעקבות הנער שהתעוור בגלל שימוש בעט לייזר
כבר לפני שנתיים נענה
שר התמ"ת לפניית משרדנו, והודיע כי מטופל בכנסת החוק להחמרת הענישה בכל הנוגע
לצעצועים מסוכנים.
חלפו שנתיים, ועדיין מדובר בהצעת חוק. דבר לא נעשה !!!
06/02/2014
בשנת 2012 הודיע למשרדנו יו"ר הוועדה הבין-משרדית לצעצועים מסוכנים, מטעמו של
שר ה-תמ"ת, כי בימים אלה מטופל בכנסת החוק להחמרת הענישה בכל הנוגע לצעצועים
מסוכנים.
חלפו שנתיים, חוק הפיקוח על צעצועים מסוכנים
הינו עדיין בגדר הצעת חוק.
דבר לא נעשה, למרות ההבטחה.
הוועדה הבין-משרדית לצעצועים מסוכנים מורכבת מנציגי משרדי הממשלה ונציג ציבור.
יו"ר הוועדה השיב לפנייתנו, מטעמו של שר ה-תמ"ת, כבר בשנת 2012, כי עניין הצעצועים המסוכנים מטופל בשיתוף משרדי הממשלה, לרבות משרד המשפטים, בכל הנוגע להחמרת העונשים בגין הפצה של צעצועים מסוכנים.
התשובה מטעמו של שר ה-תמ"ת ניתנה בשנת 2012, במענה לדרישתנו להשלמת החקיקה בענין
צעצועים וחומרי נפץ מסוכנים.
בפנייתנו מלפני כשנתיים לשר ה- תמ"ת הסברנו, כי מידי חג פורים נפצעים ילדים
מפיצוצי חזיזים ונפצים. פיצוצים אלה גרמו בישראל בשנים האחרונות, בפועל, לקטיעת
איברים, חדירת רסיסים, ואף לעיוורון במקרים של פגיעות באזור הפנים.
לטענתנו, החקיקה שהיתה קיימת אז משולה ל"אות מתה", ודומה, כי אינה
מרתיעה. הראייה : משנה לשנה גוברת הפצת צעצועי הנפץ, ונגישותם לכל דורש, ובהתאמה –
עולה מספר הנפגעים.
כפי שהסברנו, נאסר ייצור, ייבוא ומכירה של צעצועים וחומרי נפץ מסוכנים, מכוח צו
הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, ייבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים),
תשמ"ז – 1986, וחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח – 1957.
הצו האמור קובע, כי "לא ייצר אדם, לא
ייבא, לא ימכור, לא יחזיק ולא יעביר לאחר צעצוע מסוכן בכל דרך מדרכי ההעברה, במהלך
עסקו".
אלא, שהלכה למעשה – כמעט שלא נאכף הצו האמור בידי הפקחים העירוניים או בידי משרד
ה- תמ"ת, כממונה על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.
הפנינו להצעת חוק פרטית, אשר אושרה כבר
בשנת 2008 בקריאה טרומית, לפיה יוגדר המסחר והשימוש
בצעצועים מסוכנים כעבירה פלילית , אשר בצידה עונשי
מאסר כבדים :
עונשים של 4 שנות מאסר על המשחקים בצעצועים מסוכנים,
ו- 7 שנות מאסר על יצרנים, יבואנים ומפיצים.
הצעת החוק שעברה מתייחסת באיסור המסחר וההחזקה ל"צעצועים, אשר השימוש המקובל
בהם עלול לגרום למשתמש או לבני אדם אחרים נזק גופני או לסכן את בריאותם או לגרום
להם הטרדה".
החוק מגדיר את החומרים כ"צעצוע הפולט אש, צעצוע נפיץ הגורם להתפוצצות, צעצוע
שנועד לגרום לגירוי או עיטוש, וצעצוע שהוא חיקוי של כלי ירייה, או נראה ככלי
ירייה, אלא אם עמד בתקן שקבע שר המסחר והתעשייה."
הסברנו, כי על אף חלוף ארבע שנים (!) מאז אישורה של הצעת החוק והעברתה לועדת חוקה
חוק ומשפט, טרם הושלם הליך חקיקתו.
זאת, למרות שהממשלה לא התנגדה לחוק.
טענו, כי האפשרויות העומדות בפני נפגעים – תביעת היצרן, היבואן, המוכר והמחזיק של
הצעצועים המסוכנים בעילות שונות (רשלנות, הפרת חובה חקוקה ועוד) -
אין בהן כדי למגר את התופעה
המסוכנת.
אומנם ניתן גם להטיל אחריות על הרשות המקומית ו/או המדינה בגין אי אכיפה מספקת של
הצווים והוראות משרד התעשייה.
אמנם ניתן לתבוע גם את המשתמש, ואם הוא קטין – את הוריו, על החזקה ו/או שימוש
בצעצועים מסוכנים כגון נפצים.
אמנם ניתן לתבוע את בית הספר ברשלנות ו/או באי אכיפה של הוראות משרד התמ"ת אם
הפגיעה אירעה לתלמיד בזמן שהותו בבית ספר כלשהו.
אמנם ניתן לתבוע גם את חברת הביטוח בה מבוטחים
כל ילדי ישראל החל מגיל חינוך חובה (לרבות גן ילדים) בפוליסת ביטוח תאונות אישיות.
ועדיין אין בכך די.
הדגשנו, כי התופעה מתרחבת משנה לשנה, לא רק במגזר היהודי ולא רק לקראת חג הפורים,
ומספר הנפגעים עולה בהתמדה מדי שנה.
כך למשל, גם בחג הקורבן המוסלמי נפצעים רבים מנפצים וחזיזים.
לטענתנו, רק הגדרת מעשים אלה כעבירות פליליות,
וקביעת עונשי מאסר כבדים, יהא בהם כדי לתרום משמעותית לצמצום מימדי התופעה.
בהיעדר ענישה מתאימה ואמצעי אכיפה הולמים – צפויים הנזקים הכבדים של הנפגעים מכך –
לחזור ולהתרחש, פעם אחר פעם.
בהיעדר חוק מרתיע, מסתברת מלחמת המשטרה בצעצועים לא חוקיים ומסוכנים – כמלחמה
סיזיפית.
ציינו,
כי גם לפי היהדות חל איסור על שימוש בנפצים.
התורה מצווה על שמירת הנפש והגוף ("ונשמרתם מאוד לנפשותיכם").
במכתבנו הפנינו גם לפסיקותיהם של הרמב"ם והשולחן הערוך , לפיהן "כל מכשול שיש בו
סכנת נפשות, מצוות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה, שנאמר: השמר לך
ושמור נפשך".
כמו כן ציינו, כי לא אחת יצאו פסקי הלכה בציבור החרדי, המתירים להחרים נפצים וחזיזים
מהילדים, כמו גם לחייב באחריות לנזק את הורי הילד שהזיק.
יש מבין הרבנים החרדים שאף התירו בעבר להסגיר את המחזיקים והסוחרים בנפצים למשטרה.
קראנו לשר התמ"ת להפעיל את סמכויותיו, בהקדם האפשרי, על מנת שמעוות יתקון.
כאמור, בתשובתו מלפני כשנתיים
של יו"ר הוועדה הבין-משרדית, מטעמו של שר ה-תמ"ת, התבשרנו, כי הנושא מטופל
בכנסת בהליך השלמת החקיקה.
והנה, חלפו כשנתיים ימים, וחוק הפיקוח על צעצועים מסוכנים הינו עדיין בגדר הצעת
חוק. החקיקה לא הושלמה והאסונות מתרחשים בזה אחר זה.
הפעם מדובר בתלמיד בירושלים שהתעוור בעינו לאחר שחבריו כיוונו לעברו עט לייזר.
