למעלה מ - 3 מיליון ש"ח פיצויים לקטוע רגל

ביהמ"ש  העליון  דחה  היום  (6/5/2013)  את  עמדת  קופ"ח  כללית,
הוסיף  על  הסכום  שפסק  ביהמ"ש  המחוזי,
וחייב  את  קופ"ח  כללית  ואת  הרופא  לשלם  למעלה  מ - 3  מיליון  ש"ח  פיצויים.

בית   המשפט   העליון,   בפסק דינו  מהיום , יום  6/5/2013 ,  דחה   ערעור  שהגישו   קופ"ח   כללית   וד"ר   מנסור   מוסא   על   פסק   הדין   שניתן   נגדם   ע"י   ביהמ"ש   המחוזי  ב-ת"א . 

בנוסף,   קיבל  ביהמ"ש   העליון   את   הערעור   הנגדי   שהגיש   משרדנו,  והעלה   את   סכום   הפיצוי   שנפסק  על  ידי   ביהמ"ש   המחוזי   ב-ת"א.

כך,  ביהמ"ש   העליון   חייב   את   קופ"ח   כללית ,  ואת   ד"ר   מנסור ,  לשלם   הוצאות   משפט   בנוסף   לפיצוי ,  ובסך   הכל   למעלה   מ- 3   מיליון   ש"ח.

תחילתה של הפרשה בחודש פברואר 2011 , כאשר ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר קיבל, במלואה, את התביעה שהגיש משרדנו נגד קופת חולים כללית ונגד ד"ר מנסור מוסא.

בעקבות כך, הגישו קופ"ח כללית והרופא ערעור לבית המשפט העליון, על פסק הדין שחייב אותם לשלם פיצוי של כ- 3 מיליון ש"ח.
במקביל, משרדנו הגיש לבית המשפט העליון ערעור שכנגד, במסגרתו עתרנו, כי בית המשפט העליון יגדיל עוד את סכום הפיצוי שנפסק על ידי ביהמ"ש המחוזי.

בפסק   דינו   מהיום , 6/5/2013 , קיבל   בית   המשפט   העליון ,  במלואן,   את טענותינו:   דחה   את    ערעור   קופת   החולים ,   וקיבל   את  הערעור   שהגיש  משרדנו.

כך,  קופת  החולים  והרופא  צריכים  לשלם  למעלה  מ – 3  מיליון  ש"ח.

תזכורת   לעניין   פסק   דינו   של   בית   המשפט   המחוזי   ב-ת"א :

משרדנו מייצג בכיר ברשות המיסים (מנהל הגבייה הראשי ב-מע"מ), אשר היה בעיצומם של לימודים לקראת תואר שני באוניברסיטה, וסבל מתופעה חוזרת של פצעים מזוהמים ברגליו. למרות תלונות תכופות, חוזרות ונשנות, בביקוריו אצל רופא המשפחה, נמנע רופא המשפחה לבדוק את תלונותיו של התובע, ואף נמנע מלבצע בדיקת דם פשוטה, בניסיון לברר את מקורם של הפצעים המזוהמים. בנוסף, נמנע רופא המשפחה לרשום את ביקוריו של התובע בתיק המתנהל במרפאה.

לאחר שנים בהם טופל התובע ברשלנות על ידי רופא המשפחה של קופת החולים הכללית (אשר שימש מנהל המרפאה בהרצליה), נבדק התובע על ידי רופאה מחליפה, וזו שלחה אותו לבצע בדיקת דם מיידית, אשר הצביעה על כך שהתובע סובל מסכרת חמורה. בשלב זה כבר התדרדר מאוד מצבו של התובע, והוא נאלץ לעבור מספר רב של ניתוחים, ולבסוף נקטעה רגלו השמאלית של התובע.

משרדנו טען, בשמו של התובע, כי האיחור באבחון מחלת הסוכרת אצל התובע הוא שגרם לנכותו של התובע ולנזקיו הרבים. הגשנו חוות דעת מומחים, מטעמו של התובע, אשר קבעו, כי אבחון מוקדם של מחלת הסוכרת היה יכול למנוע את קטיעת רגלו של התובע, ולמנוע החמרת מצבו הרפואי.

בית המשפט המחוזי ב-ת"א קיבל את טענותינו, וקבע, כי אכן נמנע רופא המשפחה מלבצע רישום של פניות התובע, ולא תיעד את ביקוריו במרפאה. חוסר רישומי זה זכה לביקורת נוקבת על ידי בית המשפט המחוזי ב-ת"א, בפסק דינו.

בנוסף, קיבל בית המשפט המחוזי את טענותינו בכל הנוגע לרשלנותו החמורה של רופא המשפחה בקופת חולים הכללית.

"   הימנעותו של הנתבע (רופא המשפחה, ששימש באותה עת מנהל המרפאה של קופ"ח כללית בהרצליה;  ו.כ. ) מהפניית התובע לבדיקות – תמוהה עוד יותר נוכח העובדה, שהנתבע היה גם הרופא המטפל של הורי התובע, שסבלו מסוכרת,....
מיותר לציין, כי אין צורך בהשכלה רפואית כדי לעשות את ההקשר המתבקש בין הופעת פצעים מוגלתיים בלתי מוסברים ברגלי התובע לבין מחלת הסוכרת בה לקו שני הוריו של התובע, הקשר שהנתבע נמנע מלעשותו, וזאת למרות השכלתו הרפואית והציפיה ממנו להפעיל את שיקול דעתו ולשלוח את התובע לבדיקות דם, שיאמתו או ישללו חשד לסוכרת.
התנהלותו זו של הנתבע איננה סבירה, ומעלה תהיות רבות, שכן מדובר בהתעלמות מוחלטת של הנתבע מביצוע איזשהו ניסיון כדי לברר את הסיבה להופעת המורסות המוגלתיות על רגלי התובע ".

עוד קיבל בית המשפט המחוזי את טענותינו, וקבע, כי אי ביצועה של בדיקת דם פשוטה  
" מהווה ללא ספק רשלנות ופגיעה חמורה ביכולתו של התובע להוכיח את טענותיו,

קרי :  מדובר בנזק ראייתי ברור, אשר יש לזקוף אותו לחובת הנתבעים ".

עוד קבע בית המשפט :  " הופעת הפצעים המוגלתיים על רגלי התובע אמורה הייתה להדליק המוני נורות אזהרה, ואמורה הייתה לעורר חשד מיידי... אלא שלרוע מזלו של התובע, נורות אזהרה אלו נותרו כבויות, והחשד המתבקש בדבר אפשרות קיומה של מחלת הסוכרת אצל התובע לא עלה על דעתם של הרופאים המטפלים בכלל ו/או על דעתו של הרופא הנתבע בפרט ".

כך, קיבל בית המשפט המחוזי את טענותינו, וקבע, כי חובת הזהירות  " הופרה ברגל גסה, באטימות ובהתעלמות מוחלטת על ידי ד"ר מוסא מנסור - הנתבע, אשר נמנע מביצוע הפעולה המתבקשת – בדיקת דם לבירור הסיבה להופעת הפצעים ברגלי
 התובע ".

זאת ועוד : בית המשפט המחוזי קיבל את טענותינו לאחר שחקרנו, בחקירות נגדיות, את המומחים מטעם ההגנה. בית המשפט המחוזי קבע, כי המומחה מטעם ההגנה חזר בו, במהלך חקירתו הנגדית על ידינו, מקביעותיו הנחרצות בחוות דעתו, ואף נקבע, כי חלק מטענותיו הינו   " ניסיון ספקולטיבי בלתי מבוסס, הבא לשרת את האינטרסים של שולחיו ". גם לגבי מומחה נוסף מטעם ההגנה, קבע בית המשפט המחוזי, כי חוות דעתו נגועה בספקולציות, הנחות ופרשנויות.

בית המשפט המחוזי קבע, בקבלו את טענותינו,  כי :

" המסקנה הינה, כי האיחור באבחון הסוכרת אצל התובע החיש את הופעת הסיבוכים והחמיר את עוצמתם,
והצורך בקטיעת רגלו נבע כתוצאה מאי אבחון מחלתו וכתוצאה מכך – מניעת טיפול הולם במשך שנים....
הנני קובעת, כי הנתבעים התרשלו כלפי התובע בצורה קשה וחמורה ביותר...
אילו הייתה מאובחנת מחלת הסוכרת בשנים 2002 – 2003, ניתן היה לאזן את רמות הסוכר בדם, והייתה נמנעת קטיעת רגלו, וכן הוכח, כי הנוירופטיה ממנה הוא סובל הייתה חמורה פחות מזו שבפועל ".

נושא נוסף אליו התייחס בית המשפט המחוזי  בפסק דינו הינו "הזמנת" חוות דעת מומחה על ידי הנתבעים. בית המשפט המחוזי קיבל את טענותינו, כאשר הוכחנו, כי הנתבעים תיקנו את חוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה, והביאו אותו לתקן את חוות דעתו כרצונם.

כפי שנקבע בפסק הדין :  " התנהלות זו הינה חמורה הן במישור האתי-מקצועי של באי כוחם של הנתבעים, והן במישור האתי של פרופ' קוטלר ".

יצויין, כי פרופ' קוטלר הינו יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, וכיהן בעבר כראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל (אלוף משנה במילואים).

בית המשפט המחוזי התייחס להיותו של התובע אדם רציני מאוד וחרוץ מאוד, אשר היה בעיצומם של לימודים לתואר שני, אותם נאלץ להפסיק עקב ההתרחשויות. כך, קיבל בית המשפט המחוזי את טענותינו, וקבע, כי אלמלא הרשלנות לה נפל התובע קורבן – היה משביח שכרו העתידי של התובע.

סיכומו של דבר, קיבל בית המשפט המחוזי את התביעה שהגשנו, וקבע, כי הנתבעים ישלמו לתובע בסך של כ- 3 מיליון ש"ח.

קופ"ח כללית והרופא ערערו על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובפסק דינו מהיום (6/5/2013) קיבל בית המשפט העליון את טענותינו, והוסיף על הסכום שצריכים קופ"ח והרופא לשלם.

כך, ישלמו קופ"ח כללית והרופא סכום של למעלה מ- 3 מיליון ש"ח.