הבר-אונים רצים למען הנזקקים
07/04/2014
משפחת בר-און מרעננה, הורים וארבעת ילדיהם, מאמינה ב"נפש בריאה בגוף בריא", ועוסקת רבות בספורט.
אבי המשפחה, עו"ד רענן בר-און (53), מומחה באומנויות לחימה ובירי מבצעי באקדח, אוהב ריצות למרחקים ארוכים ועוסק בשלל ענפי ספורט באופן קבוע, כולל ריצות מרתון.
רעייתו, ד"ר יעל בר-און (עיני), רופאה בכירה, עוסקת, באופן קבוע, בספורט אירובי וחובבת פילאטיס.
ארבעת הילדים :
ענבל (19), סטודנטית למשפטים ופסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה,
עופרי ורועי (תאומים בני 15), תלמידים בכיתה המדעית בחטיבת הביניים
"אלון" ברעננה,
אלעד (12), מבית הספר "יחדיו" ברעננה.
כולם עוסקים בשלל ענפי ספורט.
שוחים בקביעות ומשתתפים בתחרויות שחייה מחוזיות, משחקים טניס, רצים למרחקים ארוכים
ומחזיקים בחגורות מתקדמות באומנות לחימה בשיטת "דניס הישרדות" ומשתתפים
בתחרויות לחימה.
יחד צולחת המשפחה כל שנה את הכינרת, בשחייה משותפת, במסלול הארוך (שלושה וחצי ק"מ !!!). יחד מקיפה המשפחה מדי שנה את הכנרת ברכיבה על אופניים. יחד רצה המשפחה במירוצים שונים למרחקים ארוכים, במסלולים התחרותיים.
בכל מירוץ כזה מגייסת המשפחה תרומות למען
גוף נזקק כלשהו.
במירוצים האחרונים היה זה למען המרכזים לנפגעי תקיפה מינית.
משפחת בר-און מפקידה כנגד כל סכום שנתרם –
סכום זהה מטעמה, כתרומה של
הבר-אונים לאותו ארגון נזקק.
כך, הם משתתפים בקביעות ב"מרתון תל-אביב", "מירוץ רעננה", "מירוץ נייקי לילה", "מירוץ ברוקס" ומירוצים רבים אחרים, כולם במסלולים תחרותיים של 10 ק"מ.
מידי כמה ימים מקפידים הבר-אונים על
אימונים משותפים לכל המשפחה, במסלול של 15 ק"מ, ארוך יותר ממסלולי המירוצים
עצמם. האימונים מתקיימים בכל מזג אוויר, חורף וקיץ, יום ולילה.
מראה המשפחה הרצה בקבוצה אחת הפך להיות שגרתי ברעננה, ולא אחת זוכים הם למחיאות
כפיים וקריאות עידוד מהעוברים ושבים, הנתקלים בהם בשעת הריצה.
אלעד, צעיר הילדים, בן 12, מספר שבתחילה
קיבלו חבריו בפליאה ובהשתאות את העובדה שכבר כמה שנים ברציפות הוא מצליח לרוץ
מסלול של 15 ק"מ.
אלעד מספר שהאימונים הוכיחו לו, פעם נוספת, את מה שהסבירו ההורים, כי "הכל
מהראש", והכל תלוי בכוח הרצון.
התחביב המשפחתי של ריצה משותפת, הורים וילדים, למרחקים ארוכים, התפתח כאשר ההורים רצו להוכיח ש"הכל מהראש" והכל תלוי בכוח הרצון. ההורים לימדו להציב מטרות ויעדים ולהתאמץ כדי להשיג אותם.
כאשר התחביב הפך להיות נוהג משפחתי קבוע,
החליטו הבר-אונים לעשות בו שימוש כאמצעי לעזור לזולת על דרך גיוס תרומות. אצלם
בבית מוקדש זמן משפחתי רב לנתינה לקהילה. בכל פעם הם יוזמים מבצעים חדשים.
הילדים מסבירים, שכאשר הם רצים, הם חושבים על כך שזו דרכם לתרום למטרות חשובות.
כשהרגליים גומאות את המרחקים, צעד אחר צעד בשבילים, בעליות ובמורדות, הראש חושב
כמה טוב אפשר יהיה לעשות עם כסף אותו יגייסו למען האחר.
ילדי בר-און מסבירים, שחשוב למשפחה לרוץ כקבוצה, יחד, לאורך כל המסלול, וכאשר מי
מהם מתעייף – האחרים מעודדים אותו ומדרבנים אותו להמשיך.
