האם ניתן להתנות קבלה לעבודה או המשך עבודה בבדיקת פוליגרף ?

12/08/2012

דני עבר ראיון עבודה. בסיום הראיון התבקש דני לעבור בדיקת פוליגרף. האם דני רשאי לסרב לבדיקה, והאם ניתן לדחות את מועמדותו לתפקיד בשל סירובו להיבדק בפוליגרף ?

אורי הינו עובד של החברה. במהלך תקופת העסקתו ביקש ממנו המעביד לעבור בדיקת פוליגרף כתנאי לאי פיטוריו. האם אורי רשאי לסרב ומה השלכות סירוב זה?

בשנים האחרונות הלכה ונפוצה התופעה של מעבידים הדורשים עמידה בבדיקת פוליגרף כתנאי לקבלה לעבודה. השימוש בפוליגרף נעשה ככלי למיון מועמדים לא רק לתפקידים בטחוניים רגישים, אלא אף בסקטור הפרטי. המועמד מתבקש ליתן הסכמתו והצהרתו לבדיקה, ולכך שממצאיה יהוו ראיה משפטית. לא רק כחלק מקליטה לעבודה נעשה שימוש בבדיקת פוליגרף, אלא גם כאשר מתקיימים יחסי עבודה, נעשה שימוש בבדיקת פוליגרף כאשר מתעורר חשד לעבירה מצידו של העובד.

מבחינת  המעביד  – קיימת הזכות הלגיטימית להגן על קניינו. למעביד יש אינטרס כלכלי מובהק, שאדם המעוניין להתקבל לעבודה אצלו יעבור מבחן אמינות באמצעות הפוליגרף. במיוחד אם מדובר במשרת אמון, כאשר העובד צפוי להיחשף לסודות מסחריים ומידע רגיש. בנוסף, למעביד יש אינטרס לגלות, באמצעות בדיקת הפוליגרף, מי מבין עובדיו סרח, והאם יש ממש בחשדות בעובד זה.
מבחינת  העובד  – קיימת הזכות הלגיטימית להגן על פרטיותו. מדובר בזכות יסוד של העובד, המעוגנת הן בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, והן בחוק הגנת הפרטיות.

כך, יש לאזן בין זכותו הקניינית של מעסיק, והגנה על אינטרסים תעסוקתיים וכלכליים שלו, לבין זכותו היסודית של העובד להגן על פרטיותו.

מהי  בדיקת  הפוליגרף ?

בדיקת הפוליגרף מתיימרת לחשוף אמירת שקר על בסיס תגובות פיזיולוגיות בלתי רצוניות של הנבדק בה.

בדיקת הפוליגרף בוחנת, למעשה, שינויים פיזיולוגיים בתגובותיו של הנבדק (בדיקת לחץ דם, בדיקת נשימה, רמת הזעה, בדיקת מוליכות חשמלית של העור ובדיקת דופק). ההנחה היא, כי אין באפשרותו של הנבדק לשלוט על תגובות פיזיולוגיות טבעיות, בזמן שהוא נשאל שאלות כאלה ואחרות, והתגובות המתקבלות יקבעו האם תשובות הנבדק היו אמת או שקר.

האם  בדיקת  הפוליגרף  קבילה ?

בהליך   פלילי  – בדיקת הפוליגרף   אינה   מהווה   כלי קביל .

כך, משמשות בדיקות הפוליגרף בהליכים פליליים בשלבי חקירה, לצורך החקירה ולצורך גיבוש המלצות. בדיקת פוליגרף יכולה לסייע באיתור חשודים או בניקוי חשד מחשודים אחרים, וכן לסייע בחקירה, ברם אינה קבילה בהליך עצמו.

גם בהליך  אזרחי ,  יכול ובדיקת הפוליגרף תהא  קבילה   רק   בכפוף לשני   תנאים  כדלהלן : האחד - הסכמת שני הצדדים מפורשות, מראש ובכתב, על עריכת הבדיקה ; והשני - חד משמעיות התוצאות.
רק בהתמלא שני תנאים אלו, יכול בימ"ש בהליך אזרחי לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף.

כך, ניתן להתיר את קבילותן של תוצאות בדיקת הפוליגרף בהליך אזרחי, בתנאי ששני הצדדים הסכימו לעריכת הבדיקה ולהגשת תוצאותיה כראיה בבית המשפט, ובכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט.

שימוש  בבדיקת  פוליגרף  בהליכי  קליטה  לעבודה  או  כתנאי  לאי  פיטורין :

יש לזכור, כי לו היה השימוש במכשיר הפוליגרף נקי מספקות – ודאי היה מתאפשר השימוש בו גם בהליך פלילי, וגם ללא סייגים בהליך האזרחי. עצם הגבלת קבילות בדיקת הפוליגרף מלמדת על הבעייתיות שבשימוש בו.

חשוב לדעת, כי מידת הדיוק המיוחסת למכשיר הפוליגרף הינה לכל היותר 90%, כאשר לענין 10% הנותרים – עלולים דוברי אמת להימצא כדוברי שקר ולהיפך.

בנוסף, וחשוב ביותר, תוצאות הפוליגרף תלויות, בין היתר ביכולתו של הבודק לבנות מערך שאלות המתאים לנבדק ולמקרה, וכן מיכולתו לפענח את תוצאות הבדיקה, לרבות מיומנותו בניטרול וסינון ההתרגשות מתוך תוצאות האמת.

בארץ, בהעדר חוק המסדיר את ההסמכה לביצוע בדיקות פוליגרף, כל אחד רשאי למעשה לבצע בדיקת פוליגרף, אף ללא הכשרה מעמיקה.
כפועל יוצא מכך, הפערים בהכשרותיהם של בודקים שונים, הרקע המקצועי שלהם, נסיונם המקצועי ומיומנותם בהגדרת השאלות נשוא הבדיקה, ואופן ניתוח התוצאות על ידם – עלולים להביא לתוצאות הפוכות בבדיקת הפוליגרף. לא אחת יכול ויימצא אדם דובר אמת במכון פוליגרף מסויים, ודובר שקר במכון פוליגרף אחר.

נטילת תרופות הרגעה לפני בדיקת פוליגרף עשויה גם היא להשפיע על תוצאות הבדיקה. השאלה האם בטרם ביצוע בדיקת הפוליגרף ביצע הבודק טסט מקדים לנבדק, על מנת לקבוע את רמת הרגישות של הנבדק כאשר הוא דובר אמת.

וכמובן, נבדקים, אשר ניחנו ביכולת גבוהה לשלוט על תגובותיהם הפיזיולוגיות, הינם קשים לבדיקה וקבלת תוצאות אמינות.

מן המקובץ עולה, כי מכשיר הפוליגרף הינו כלי חשוב, אשר שימוש בו עשוי להוביל לחקר האמת וחשיפתה, ברם אין לאפשר מצב בו יקום הגולם על יוצרו, ואין לחרוץ גורלות ועתידות אך ורק על סמך מכשיר הפוליגרף.

קביעת קבלה לעבודה, או החלטה לפטר, על פי תוצאות בדיקת פוליגרף הינה בעייתית ביותר.
בשנת 1981 קבעה ועדה לענין פוליגרף, בראשותו של השופט יצחק כהן, כי מסוכן לעשות שימוש בפוליגרף לצורכי קבלה לעבודה או קידום בעבודה, ברם הואיל והשימוש בישראל בבדיקה זו למטרות אלה נעשה במידה מצומצמת – לא היה מקום, באותה עת, להגביל או לאסור את השימוש בבדיקת הפוליגרף למטרה זו.

דומה, כי מאז התפשטה תופעת השימוש בפוליגרף במסגרת יחסי העבודה, בהיקף המחייב בדיקה מחודשת של התערבות המחוקק בקביעת גבולותיה ותנאיה.

בשנת 2003 הועלתה הצעת חוק, לפיה מעביד לא יוכל לחייב עובדים לעבור בדיקת פוליגרף, כאשר החוק לא יחול על עובדי מערכת הבטחון, המשטרה והשב"ס.

ואולם, המחוקק טרם הסדיר את השימוש בפוליגרף בתנאים כאלה ואחרים.

גם בתי הדין לעבודה נמנעו מלשלול או להתיר באופן גורף דרישה של מעסיק מעובד להיבדק בבדיקת פוליגרף.

כבר עתה ברור, כי לא בנקל יחייב בית הדין את העובד לעבור בדיקת פוליגרף.

באם מעביד דרש בדיקת פוליגרף כתנאי קבלה לעבודה והעובד סירב – יבחן בית הדין לעבודה את חוקיות הסירוב של העובד על פי נסיבות המקרה, ורק לאחר שהמעביד הוכיח אינטרס לגיטימי להצבת דרישתו.

ואם המעביד דרש בדיקת פוליגרף כתנאי למנוע פיטורין והעובד סירב – עצם הסירוב אינו יכול לשמש עילה יחידה לפיטוריו של העובד. רק אם סירוב העובד להיבדק בפוליגרף הוא חלק ממסכת שלמה של אובדן האמון של המעסיק בעובד – יכול ותקום למעסיק עילה חוקית לפטרו.

לגבי עובד שכבר מועסק – ניתן לראות את האינטרס הקנייני המוגבר של המעביד. שכן, העובד כבר מחזיק בידו מידע באשר לנכסים וסודות של המעסיק, והינו חפץ להפריך או לאשש חשד להפרת אמון על ידי העובד.

בתי הדין בחנו כל מקרה לנסיבותיו. כאשר מדובר בדרישה לבדיקת פוליגרף קולקטיבית לכל העובדים, או לקבוצה רחבה, אשר אינה מצביעה על התנכלות כלפי עובד ספציפי, אלא דרישה עניינית ושאינה נגועה באפליה – ניתן היה לראות בדרישה לפוליגרף כלגיטימית.

כך, קבעו בתי הדין לעבודה, כי גם אם מעסיק חושד שעובדו מעל בתפקידו – אין הוא רשאי לחייב עובד לבצע בדיקת פוליגרף, המהווה פגיעה בפרטיות של העובד. כך, נקבע, כי אין לקיים את בדיקת הפוליגרף כאמצעי ראשון ומבלי לקיים קודם בדיקה ראויה ביחס לחשדות, ובהעדר ראיות ממשיות הקושרות את העובד לגניבה.

בפסיקה מאוחרת, ביכרו בתי הדין להותיר את הסוגיה של בדיקת הפוליגרף בצריך עיון, להימנע מקביעת מסמרות בדבר ולהכריע בכל סוגיה באופן קונקרטי, על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

יצויין, כי אפילו אם העובד נתן, כבר בעת חתימת הסכם העבודה, הסכמה גורפת להיבדק בבדיקת פוליגרף – עשויה ההסכמה להיוותר "חסרת שיניים". גם אם מדובר בהסכמה חופשית, עדיין צריך להתקיים הצדק מהותי בגינו יתבקש העובד להיבדק בפוליגרף.

ונסיים   בהיסטוריה :
בשנות ה- 90, כאשר מונה אליקים רובינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, סירב רובינשטיין לעבור בדיקת פוליגרף.

רובינשטיין נימק אז את עמדתו, בין היתר ב " בעיות אמינות לא קלות " של בדיקת הפוליגרף.

לאחר שמונה ל-יועמ"ש, הוציא אליקים רובינשטיין תחת ידו הנחיות הנוגעות לפוליגרף, לפיהן בדיקת פוליגרף בהליכי חקירה תיעשה רק בהסכמת נבדק.  עוד נקבע בהנחיות, כי באם תוצאות הבדיקה תצבענה על אי אמירת אמת מצד הנבדק, מן הראוי לאפשר לו לעבור בדיקה נוספת ע"י בודק אחר, שאינו מודע לתוצאות הבדיקה הראשונה.